נשים וגברים בצל השואה 226 כלפיה . היא התייחסה אלי כאילו הייתי בִתה . מי יודע, כולם רצו להציל את עצמם . עכשיו אני יכולה להבין את זה יותר טוב . אבל אז לא יכולתי להבין אותה . אחרי הסצֵנה הזאת עזרתי לו בסתר בלי שהיא תדע . . . ביקשתי מהגרמני במשרד משחה נגד פצעים ונתתי לו אותה, והיא עזרה לו . זו הייתה סתם הרפתקה ילדותית מצִדי . אני זוכרת שהגרמנים גם נתנו לי אבקה כלשהי, וגם אותה נתתי לנער הזה . הצעתי לו כל מיני דברים טובים . הסתרתי אותם בשבילו . פעם הגרמנים נתנו לי פודינג, ושמרתי עליו והבאתי לו אותו . אחרי המלחמה הנער, מיכאל, ואני נפגשנו . הוא חיפש אותי . הוא מצא אחות אחת ואת אמא שלו שהתחזו לנוצריות . הוא הביא את אמא שלו ואת אחותו לבית החולים שבו הייתי . . . הם כולם בכו . הוא רצה להראות להן מי הצילה אותו . . . הייתי אז חולה מאוד . הוא היה יפה מאוד . שמעתי שהוא נסע לאמריקה, אבל לא היה בינינו שום קשר 137 אחרי אותה פעם בבית החולים . הידידות של רות ומיכאל הועילה לשניהם : הרגשתה של רות השתפרה משום שהצליחה לעזור למישהו במתנותיה ; מיכאל אולי ניצל בזכות ידידותה של רות ועזרתה החומרית . הכעס של שרה מדג...
אל הספר