פרק רביעי: עזיבת הגטו

נשים וגברים בצל השואה 112 הצעת העזרה החשובה הזאת, הבלתי צפויה לחלוטין, האיץ הבעל באשתו ללכת . כוחו של הבעל נתן לאשתו את הדחיפה הנחוצה . מר גַרפוּנְק היה צעיר ; אולי משום כך הוא מיאן לוותר . אולי הוא נמשך ליערות שבסביבה, להבטחה המובלעת לביטחון ולחיי פרטיזנים . צפויים יותר היו ניסיונות לקפוץ מרכבות שעשו את דרכן למחנות הריכוז . אֵווה גאלֶר, שאביה איבד את טעם החיים ובגטו נראה אדיש אפילו לרווחת משפחתו, הצליחה לברוח כך . בדרך אל המוות הצליח אביה להחזיר לעצמו מעט מביטחונו העצמי הקודם . לקראת סוף 1942 כבר ידעו רוב היהודים הכלואים בגטו לוּבָּצ'וּב, ואֵווה בכללם, שמותם קרוב . זמן קצר קודם לכן הסתתר בלוּבָּצ'וּב יהודי שברח ממחנה המוות בֶּלזֶ'ץ ( Bełżec ) וסיפר להם מה משמעות הגירוש . בתגובה הכפילו תושבי הגטו את מאמציהם להתקין להם מקומות מחבוא . משפחתה של אֵווה התקינה קיר נוסף בעליית הגג . לפני אַקציות קודמות הצליחו אֵווה ומשפחתה להסתתר במקלט המוסווה הזה . עכשיו, לקראת הסוף, הם ידעו כי כל כמה שהמחבוא שלהם מוצלח לא יהיה בו עוד להגן עליהם, כי הגטו עומד לפני חיסול . זה קרה ביום קר, 4 בינואר . הפעם היו...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב