105 ים סוף, הים העצוב העות'מאנית . בריטניה וצרפת ראו במדיניות זאת ערובה לכך שרוסיה לא תחדור לים התיכון . גם משהשתלטו האירופאים על חלקים גדולים מהאימפריה העות'מאנית - מיד נגיע למצרים - הם נמנעו לפי שעה מלנגוס בליבת המזרח התיכון . את האנרגיה האימפריאלית שלהם כיוונו האירופאים לאפריקה . מרגע שנפתח ה"מרוץ" עליה חילקו המעצמות את רוב היבשת ביניהן . וקרוב יותר לענייננו : הבריטים, ששלטו זה כבר בעדן ( מ - 1839 ) , השתלטו על מצרים ( 1882 ) , אחריה על סודאן, וכבשו גם את סומאלילנד הבריטית ( בין השאר כדי לשלוט בעורף יבשתי לעדן שממול, שצמחה לנמל ראשי, ולספק לה בשר ) . הצרפתים, שכבשו חלקים נכבדים משאר היבשת הגדולה, הסתפקו בזירה שלנו במאחזם בג'יבוטי ( היא סומאלי הצרפתית ) . האיטלקים כבשו לעצמם את אריתריאה והקימו אותה, וכן את סומאליה האיטלקית . מצרים וחזון האימפריה באפריקה לאחר פתיחת תעלת סואץ, ים סוף היה לדוגמה מובהקת של ים המוליך למקום אחר ( Alexis Wick, The Red Sea in Search of Lost Space, p . 21 ) . מוחמד עלי, מייסד השושלת המצרית החדשה, האמין שהדרך לבנות עוצמה עוברת בנתיב של תמורות אגב חיקוי מודלים ...
אל הספר