2 לכרוע על חוף הסליחה - מהלך הריצוי וה'צדק המאחה' במקורות ישראל

34 אביבה זריהן ויזמן | חיה קורן | צבי איזיקוביץ' המתעוררים בעקבותיהם . עיקרו של הפרק יעסוק בשאלת העיתוי של הסליחה ובשאלת המפגש בין הפוגע לנפגע . הצורך בסליחה ובמחילה בסכסוכים שבין בני אדם עומדת בין הנצים, לפני הכול, סוגיית הפגיעה . במקורות רבים דנים על היקף חובת התשלומים של הפוגע . כך, לדוגמה, המשנה ( מסכת בבא קמא פרק ח ) קובעת שהחובל בחברו חייב לשלם לו חמישה סוגי תשלומים : נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת . אלא שמסגרת זו קובעת רק את סדרי הדין הפלילי . מיד לאחר פירוט הרשימה המשנה מוסיפה ומבארת שהתשלומים אינם סוף פסוק : אף על פי שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ( בראשית כ ) ועתה השב אשת וגומר ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ( בראשית כ ) ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ( משנה בבא קמא פרק ח, משנה ז ) . המשנה קובעת כאן עיקרון הנלמד ממקור מקראי . גם אם אדם מילא את כל חובותיו המשפטיות – ממוניות, הוא לא יכול "לסגור את התיק" עד שיבקש מחילה מהנפגע ! לטענת המשנה, המקור הקדום לעקרון המחילה נמצא בסיפור על אברהם אבינו בעת ביקורו בארץ הנגב, במדינת אבימלך מלך גרר . נעיין מעט בסיפור...  אל הספר
רסלינג