סאלח, פימה, נחמן, פה זה עדיין ארץ ישראל: קולוניאליזם התיישבותי וערי הפיתוח

236 התיישבות והתנגדות בישראל / פלסטין את עצמם כמי שחולקים זהות לאומית משותפת או כשותפים בבנייתה של זהות שכזו . הם גם מדמיינים את עצמם כמי שממלאים תפקיד מרכזי בהתיישבות . אך בפועל המייסדים נהנים מגמולים סימבוליים וחומריים רבים יותר ונוטלים לעצמם שלל כיבודים — קרקעות גזולות מובחרות יותר, עמדות מפתח בממסד המדינה המתיישבת וקשר הדוק בינם לבין ריבונותה של המדינה . למודל המבני של חברת המתיישבים חשיבות רבה בחקר הקולוניאליזם ההתיישבותי ובמתן הסבר להמשכיותו של מפעל זה ( 2015 Glenn ) . ואולם המודל סובל מכמה מגבלות הנובעות מאופיו המבני ומהחלוקה הקשיחה יחסית לשלוש קבוצות : מייסדים, מהגרים מאוחרים וילידים . הוא מצטייר כבעל גבולות קשיחים ובלתי חדירים, מוגבל ביכולת התיאורית שלו ומבוסס על הכללות רחבות מדי . המחקר בישראל מכיר בחשיבותו של מודל חברת המתיישבים לחקר הקולוניאליזם ההתיישבותי, אך מכיר גם במגבלותיו . לפיכך מחקרים בנושא זה, ובכלל זה מחקרים שבהם הייתי שותף עם אורן יפתחאל ועם חיים יעקובי, ולאחרונה עם לי כהנר ועם מוטי גיגי, בחנו את השאלות כיצד מנוהל הפרויקט ההתיישבותי, 2 באמצעות המושגיםכיצד נשמרים ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד