עשרים שנות התנגדות ו"סוּמוּד" של ערביי אל־נקבּ תחת הממשל הצבאי הישראלי, 1948 – 1967

153 עשרים שנות התנגדות ו"סומוד" של ערביי אל-נקש | מנצור נסאסרה של הבדואים בעניין האדמות . על פי ידיעות מודיעיניות שקיבל מן השטח, הוא 45 השיח'ים הבדואים לאמסר, הקימו כמה שיח'ים ועדה לטיפול בתביעות מקרקעין . חיכו זמן רב כדי לפעול . במפגן ברור של פעולה אקטיבית כתבו 11 שיח'ים לשר המשפטים באפריל 1958 וביקשו שהממשלה תכיר בבעלותם בקרקע : כמעט עשור אנחנו מחכים לשמוע מן הממשלה כדי שתכריע בתביעות הבעלות שלנו בקרקע ותטפל ברכושנו שהופקע . אחרי מלחמת 1948 גירשה אותנו הממשלה מאדמותינו ויישבה אותנו באדמה שאינה שייכת לנו באזור הסייג . העבירו אותנו לאדמה שבמשך דורות הייתה בבעלות שבטים אחרים והם עיבדו אותה . אדמת אבותינו נותרה בלא עיבוד, ובמקרים מסוימים איש לא הפיק ממנה תועלת . איננו חיים על אדמתנו, אנחנו חיים על אדמה של בדואים שהם 46 פליטים בירדן ובסיני כיום . כמתועד בראיונות עם ערביי אל-נקבּעצמם, הם התנגדו גם להעברתם לאדמות שבטים אחרים, שגורשו אף הם ולא התגוררו עוד בגבולות ישראל . בדואים ממזרח לבאר שבע העידו : "רשויות הצבא גירשו אותנו מצפון-מערב אל-נקבּודחפו אותנו לחיות באדמה ממזרח לבאר שבע שהייתה שיי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד