ג. מבנה הנאום

יחידת פשר הבאר 171 הנאמן . ההבדל הוא שלא כל המקראות והפשרים נקשרים בפשר הבאר גופו . שתי יחידות המשנה הספרותיות של יחידת פשר הבאר הן גם שני חלקים נפרדים מבחינת המקראות הנרמזים או המצוטטים בהן . כאמור, הקישור בין שני מקבצי הפשרים האלה נעשה באמצעות רימוז חוזר להושע י 12 ולצפניה א 6 . הרימוז החוזר מצומצם ביותר ( לפעמים מילה אחת בלבד ) , ורק מן הרצף הספרותי מתבהר שאמנם המקראות האלה נפשרים במרומז . החלק הראשון של יחידת פשר הבאר מציג את מסיגי הגבול כנביאי שקר, ומשולבים בו שני מקבצי פשרים נפרדים על שני הנושאים האלה . את מכלול המקראות על נביאי השקר הנרמזים בקטע אפשר לחלק לשני מקבצים קטנים : האחד מדגיש שהם דוברי סרה, והאחר מדגיש שהם מתעים את ישראל . זולת הושע י 12 וצפניה א 6 אין קשר בין המקראות בשני חלקיו של הנאום, ועם זה תוכנם של שני החלקים הדוק : יש כאן תיאור של שתי קבוצות מנוגדות הנבדלות בדרכן ובפירושן לתורה . לפיכך הפשר המפורש על שירת הבאר ( במדבר כא 18 ) אינו דוגמה לפשר מבודד המשולב במסגרת של נאום שאינה פשר, אלא הוא פשר מפורש העומד ביחידת פשר נושאית אשר עניינה הוא הדרך המנוגדת של מסיגי הגבו...  אל הספר
מוסד ביאליק