יחידת פשר הבאר 131 בקטע הנדון בעל ברית דמשק משנה את הפועל מן השורש זכ"ר הגזור במקרא בצורת עבר מהופך ( וקטל ) לפועל בצורת עתיד מהופך ( ויקטול ) . השינוי מעיד על פרשנותו שקללות הברית התממשו — שכן הוא נמצא בימי קץ החורבן ( ה 20 ) . לפי שיטתו של בעל המגילה קיים האל את הבטחתו לזכור את ברית ראשונים, ואמנם הוא זכר אותה בהקימו אותה שוב בעדה . בחירת נבונים וחכמים מן העדה כדי לחפור את הבאר ( ו 2 – 3 ) נובעת מזכירת ברית ראשונים . נוסף על הרמז המובהק לויקרא כו 45 , נראה שהכתוב רומז גם לחוק מדברים יט 14 , הקובע שאין להסיג את אבני הגבול מתחום הנחלה שסימנו הראשונים : לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָאֲשֶׁר גָּבְלוּרִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ . כמו שהצעתי לעיל, הפולמוס בעניין הסגת הגבול, פריצת חוקי התורה, נוגע בקיום הנכון של חוקי התורה שניתנו לראשונים . מכאן שפריצה של גדר חוקי הברית ופגיעה בגבולות שגבלו הראשונים מפקיעה את מסיגי הגבול מתחום זכירת הברית בידי האל, ולכן אין הם שותפים בברית החדשה שהוא מייסד עם העדה . מתוך כך עולה פן אחר של זכירת הברית בידי האל : הברית נתפסת כחסד אלוהי נוסף לחברי העדה . רמז לויקרא כו...
אל הספר