114 פרק שני הראשון וסופו בציון הציפייה לבואו של יורה הצדק באחרית הימים . המחבר תופס את המאורעות ההיסטוריים המתוארים ביחידה כשייכים לימי החורבן, כמו שמעיד הביטוי הפותח ובקץ חרבן הארץ ( ה 20 ) . אלה ימים של הסתר פנים מישראל וממקדשו המקבילים לזמנם של המאורעות המתוארים בדף א : בחירת העדה כממשיכת ישראל ( שורש מטעת ) ושליחת מורה הצדק להנהיג את חבריה ולהורות להם את דרכם ( א 1 – 11 ) . ואולם למרות החפיפה בזמנים, עניינה של יחידה ספרותית זו אחר . כאמור, לב היחידה הוא פשר הבאר, פשר מפורש על במדבר כא 18 ( בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם . . . ) ובו תיאור היווצרות פרשנותה המיוחדת של העדה לתורה . פרשנות זו משמשת אותה בתקופת ההווה, בימי החורבן, המכונים גם קץ הרשע ( ו 10 ) . אם כן, היחידה הספרותית הנדונה בפרק זה עוסקת בתיאור ייסודה של העדה מתשקופת של היווצרות הפרשנות הכיתתית לתורה . יחידת פשר הבאר ( ה 20 — ו 12 ) מובחנת היטב מן היחידה הבאה לפניה ( ד 12 — ה 19 ) ומזו הבאה לאחריה ( ו 11 — ז 6 ) בכמה בחינות . ראשית, היחידה הקודמת והיחידה העוקבת עוסקות בגופם של ...
אל הספר