ג. אפיון והגדרה של סוגי פשרים

38 מבוא מצוטטים מקראות אחדים מכמה וכמה נבואות, ואלה מאוגדים יחד סביב רעיון משותף . פירושם של המקראות אינו תמיד מפורש — כלומר לא תמיד מקדימה אותו נוסחה, ולא תמיד נשמר המבנה הקבוע של משפט הפירוש . 91 הגדרות קרמיניאק זכו להסכמה נרחבת, אולם באחרונה יש המסייגים אותן או המעדיפים לנקוט גישה מצמצמת ולחזור לדגם הפשרים הרצופים כדגם היחיד של הפשר . המחזיקים בגישה המצמצמת מבחינים בין פשרים רצופים ובין טקסטים פרשניים ( exegetical texts ) . הטקסטים הפרשניים בהגדרתם נועדו לפרש פסוקי מקרא . אבל שיטת הפירוש הננקטת בהם אינה שיטת הפשר, אלא היא דומה יותר למדרשי חז"ל . הגישה המצמצמת מונחת ביסוד מהדורת הטקסטים של מאוריה הורגן, שראתה אור בסדרה בעריכתו של ג'יימס צ'רלסוורת . 92 במהדורה זו יש הבחנה בין 17 פשרים רצופים המכונים "פשרים" ובין שאר הטקסטים, המכונים "פירושים נוספים" ( other commentaries ) . אמנם בערך "פשרים" באנציקלופדיה של המגילות שני ברין ( צורף ) מקבלת את סיווגם של שמונה חיבורים בקטגוריה "פשרים נושאיים", אך היא קובעת קריטריונים צורניים נוקשים לסיווגו של חיבור בקטגוריה "פשר" : מבנה ובו מובאה ( לֶמָה...  אל הספר