ב. זיקת הפשר אל סוגות פרשנות מקבילות

34 מבוא מיכאל פישביין דן בספרו על הפרשנות הקדומה של המקרא בישראל בקשר בין פירוש חלומות במקרא ובמזרח הקדום ובין פירוש נבואה, לרבות פירוש נבואה בשיטת הפשר . 70 פישביין מבהיר כי החלומות במהותם דורשים פירוש, משום מבוכתו של החולם נוכח משמעות הסמלים הנגלים אליו . במקרא פירוש החלום נעשה בהשראה אלוהית, ומשמעות הפירוש היא התגשמות האירועים במציאות . 71 האפיונים האלה משותפים לחלום ולחיזיון הנבואי . 72 פישביין סבור שלפירוש החלום הוכשרו מומחים בחצרות המלכים במצרים ובמסופוטמיה . 73 באשר לפירוש הנבואה, הבנת הדימוי הנבואי נעוצה לדידו במסורת פרשנית . 74 ואולם למרות הדמיון פישביין מבחין בין פתרון החלום במקרא ובמזרח הקדום ובין גילוי רזיה של הנבואה המקראית : בזכות מסורות פרשניות שנלמדו בבתי ספר במצרים ומסופוטמיה התאפשרה אחידות של צורה, לשון וטכניקה בפתרון החלומות, ואילו בפירוש הנבואות אין כל אחידות כזאת . 75 דניאל משילה מציין עוד הבדל : רק הפשר מצטרף ליחידה ספרותית שלמה, ואינו מקְטע של פירושים וחיזויים . 76 פישביין מוסיף שבמקרא כבר יש מסורת של פירוש פנימי לנבואות סמליות, מוצפנות או מעורפלות . הוא מבחין בש...  אל הספר
מוסד ביאליק