206 רוז'ה פלנצבוים גבר כאן נתבונן על כמה שירים מתוך ספר השירים של אלה בת-ציון , הכולל מבחר משיריה של בת ציון שפורסמו בין השנים 1980 - 1996 . תודעת החסר, והצבתו במרכז ההוויה, הן בין התכונות הבולטות ביותר בשירתה של בת ציון המצהירה בשיר "ספר החלומות של אלוהים היתה לך אצבע" : "אֲנִי אִבַדְתִּי דָבָר וְיֵשׁ לִי דִבוּק לְמָצְאוֹ" ( ספר השירים של אלה בת-ציון , עמ' 97 ) . מילים אלה מוסרות, בקליפת אגוז, את סיפורה של פנטזיית הזהב שנפרש בהרחבה, ובמגוון וריאציות, בשיריה של בת ציון . בדומה לשירת לאור, גם כאן נראה שפנטזיית הזהב היא מבנה עומק ותבנית יסוד מארגנת . היא מקבלת בשירה זו ביטויים ישירים ועקיפים, תמטיים ופואטיים, אשר על כמה מהם נעמוד כאן . הַחֹמֶר הַכִימִי שֶׁמְּיַצֵר חָלָב בַשָּׁדַיִם / הוּא הַחֹמֶר הַכִימִי שֶׁמְּיַצֵר דְמָעוֹת בָעֵינַיִם / זֶה אוֹתוֹ הַחֹמֶר עַצְמוֹ / כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַצֹרֶ לְחַבֵק וְאֵין אֶת מִי לְחַבֵק / הַחֹמֶר שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת הַצֹרֶך לְחַבֵק הוֹפֵ לִדְמָעוֹת - / זֶהוּ בְכִי רִגְשִׁי הַמְּבַטֵא מַכְאוֹב, אָבְדָן, חֶסֶר / / כָּ אֲנִי מְנַמְנֶמֶת וּמִלִּים שֶׁמַּגִ...
אל הספר