232 יאיר קורן-מיימון הרופא מספר את סיפורו בגוף ראשון, בראייה רטרוספקטיבית ובאופן כרונולוגי, כפי שנוטים מטופלים לעשות בהציגם את סיפוריהם . הוא מתאר את היכרותו עם האחות דינה, את התפתחות הקשר ביניהם עד לאירוסים, את שלוש שנות הנישואים, את התדרדרות הקשר ואת הגירושים . המספר אינו מצנזר את עצמו, הוא מדבר באופן פתוח, משוחרר וחופשי . הוא מגלה את חוויותיו הנפשיות הנסתרות העמוקות, חושף את החלקים האפלים בנפשו ואיננו חושש לתאר צדדים בעייתיים ומביכים באישיותו - רגשות חולניים, מחשבות אובססיביות, התנהגויות לא נורמטיביות ויחסי אישות טעוני אלימות מילולית והתעללות נפשית . סביר להניח שהמספר לא היה נחשף באופן זה בשיחה יום-יומית פשוטה בפני אדם סתמי, "ידיד" בלבד, מה גם שחשיפה טוטאלית מעין זו תובעת ממנו מאמץ רגשי בהסתכלותו פנימה, לתוככי נפשו ( אינטרוספקציה ) . זאת ועוד, אם מדובר היה בשיחה שגרתית ניתן היה לצפות להשתתפות מסוימת של הידיד בדיאלוג או לפחות לתגובה כלשהי מצדו, אך אין זה קורה . הידיד שותק, ושתיקתו הארוכה נמשכת למעשה עד סיום הסיפור ומצביעה על כך שאינה מקרית . נראה שעל אף הקושי הרב להישאר אדיש לנוכח הד...
אל הספר