218 יאיר קורן-מיימון בסיפורים המאוחרים שולט הסוראליזם שמבטא את סיוטי האימה של התפוררות העולם היהודי בגלות, ומתאר את אי-השקט של הקיום היהודי בארץ . 143 גרס שהסיפורים המאוחרים מדברים על הוויות קריב פנימיות, על נפתולים נפשיים של המספר . ביסודם של הסיפורים מונח מוטיב משותף אחד : שיבתו המאוחרת של המספר אל העולם היהודי הישן שהתערער . 144 טענה ש"הסימן" נכתב לאחר שידיעות על השמדת ארבל היהודים באירופה הגיעו ליישוב היהודי בארץ . הסיפור יוצר זיקה בין הידיעה הנוראה על השמדת העולם הישן לבין בניין הארץ על ידי המפעל הציוני . המסַפר בונה את ביתו בירושלים בתגובה על חורבן דירתו הקודמת בפרעות, ומהלך לאומי זה של בנייה מחדש בעקבות חורבן מקבל משמעות אחרת כשברקע הבשורה על השמדת עירו . אם כן, הקיום הלאומי היהודי מוצג על ידי עגנון כרצף של חורבן ובנייה שלמרות משבריו שומר על המשכיותו . 145 על קליטתם והשתלבותם של ממחקרה של חנה יבלונקה ניצולי השואה בארץ בין השנים 1944 - 1954 עולה כי החברה הישראלית הדחיקה את נושא השואה מהתודעה הציבורית מכיוון שהמאבק הצבאי והדיפלומטי על הקמת המדינה ועוצמתן של חוויית העצמאות ושל מלחמ...
אל הספר