24 יאיר קורן-מיימון ושהלא-מודע הוא המפתח להבנת הדמיון והיצירה . בעיוניו השונים בספרות תר פרויד אחר התוכן הלא מודע החבוי בתוכנה הגלוי של היצירה הספרותית באמצעות רעיונות פסיכואנליטיים . 22 השווה פרויד את היוצר להוזה ואת במאמרו "המשורר וההזיה" היצירה הספרותית למשחק ילדים, לפנטזיה ולחלום . אלה מבטאים באופן סימבולי צרכים ומשאלות מודעות או בלתי מודעות שלא מומשו במציאות . בדרך זו מצא שחלומות בהקיץ ומשחק שואבים את חומריהם מדימויים נפשיים חבויים ממש כמו הכתיבה והציור . פרויד סבר שכוחן של יצירות כגון אדיפוס המלך ו המלט נובע מהעובדה שהתמות המרכזיות שלהן נוגעות בחוויה הנפשית של האדם . הוא בחר בדמויות ספרותיות כדי להגדיר מושגים בתאוריה שלו על ההתפתחות המינית, למשל : תסביך אדיפוס ותסביך אלקטרה, הוא כינה את המשוררים בשם "מגלי הלא-מודע" ואף העדיף את הידע שלהם בתחום חיי הנפש על פני זה של שאר אנשי המדע . בספרו פירוש החלום 23 קישר פרויד קישור עקיף בין הספרות לפסיכואנליזה דרך ניתוח החלומות של מטופליו . החלום דומה לסיפור בכך שאינו מנסח דברים במפורש ונוטה לביטוי עקיף באמצעות תמונות, דימויים, מטפורות וסמלים ...
אל הספר