3 השיפוט היהודי־נוצרי

109 כישלון ההצלחה 340 זָהָב וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא נְחֹשֶת בְּכִיסֵי חֲגוֹרוֹתֵיכֶם ; לֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ" . "הדרשה על ההר" הייתה לאחד הטקסטים בעלי ההשפעה העמוקה ביותר בתרבות המערב . ישו מציג מסר מהפכני, שונה לחלוטין מהנרטיב המקראי . על פי הפרשנות הרגילה, ישו פונה אל הנכשלים, העניים, הנרדפים, האומללים . בניגוד לפרשנות זו 341 כי הענווים, העניים והאביונים הם לאו דווקא סובר יהושע אפרון נכשלים, דלים, המשתייכים לשכבה סוציאלית כלכלית נמוכה, ואינם "עמי הארץ" המבוזים בסיפורת התלמודית, אלא חסידי הכנסייה הנוצרית ונאמניה שזנחו את נכסי העולם מבחירה . הם נרדפי הארץ עקב בחירתם, והם עתידים לסבול חרפות וגידופים, כמו קודמיהם הנביאים . היהדות ראתה בהצלחה בעולם אות לחסד אלוהי, והכישלון בעולם מחייב אפוא את האדם לבדוק את מעשיו ולבחון היכן חטא, כיוון שהכישלון במרבית המקרים הוא עונש על חטאו . ישו, לעומת זאת, רואה בסבל בעולם דרך טבעית לצדיק ; דווקא השבעים והמצליחים צריכים לבדוק את עצמם, משום שדרכו של העולם הזה שהטובים נרדפים בו . אלה אשר להם מלכות שמים, חיים 342 ישו רואה ברכוש, בהצלחה בעולם כזרים ואינם דבקים במנ...  אל הספר
רסלינג