54 בינה ניר בהפרדה זו ביטוי לנתק, לקריעה, לזרות ולעוינות . הגל מדגים את הניתוק ואת הקריעות בסיפורו של אברהם : המעשה הראשון שהפך את אברהם לאב קדמון של אומה הוא התנתקות הקורעת את קשרי החיים בצוותא ואת האהבה . את מכלול זיקותיו לאדם ולטבע [ . . . ] הרוח שנשאה את אברהם הרחק מקרוביו היא שהדריכה אותו ביחסיו עם האומות [ . . . ] שלטת על הטבע האינסופי העוין, שכן אין עוינות מופיעה אלא ביחסי שליטה . 131 בעיניו של הגל, האל הנפרד מהטבע הוא "אלוהים זר לעולם, 132 אלוהים שדבר בטבע אינו חלק ממנו, אלא הכול נשלט בידיו" . הגל סובר כי היחס בין אלוהי היהודים לעמו הוא יחס של אדון – עבד : "לנוכח אלוה אדיר כל כך - הסובייקט המוחלט - נתפסים 133 לתפיסתו, העבדות והפסיביות העולם וחיי האדם כאפסיים" . הובילו את היהודים לשמר את קיומם הפיזי ולהבטיח אותו כנגד המחסור . ומכיוון שהיהודים הם חומרניים ואין בהם רוח, גם השכר והעונש שבהם הם זוכים הם ארציים . כגמול על הצלחה בשמירת המצוות, מבטיח אלוהים ארץ זבת חלב ודבש . בעבדו את האדון ( האל ) עומד העבד במגע מתמיד עם עולם של סיפוק הצרכים, עם 134 לפיכך נוצרת הטבע, שאותו הוא מעבד לפ...
אל הספר