מְבֻקָש מְּבֻקָּש מָּקוֹם שָקֵט עָּלָּיו תוּנַח הַנֶפֶש לְּכַמָּה רְגָּעִים בִּלְּבַד . מְּבֻקָּש מָּקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְּרָךְ לְּכַף הָּרֶגֶל, לְּכַמָּה רְגָּעִים בִּלְּבַד . מְּבֻקָּש עָּצִיץ, עָּלֶה, גִבְּעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם וְיִתְּקַפֵל כשֶהִיא תָּבוֹא . לְּכַמָּה רְגָּעִים בִּלְּבַד . מְּבֻקָּש דִבּור אֶחָּד, נָּקִי, נָּעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְּסָּל מִקְּלָּט, לְּמִישֶהִי, קְּרוֹבָּה שֶלִי, יַלְּדָּה – יוֹנָּה, נַפְּשִי שֶלִי, אַשר יָצאָּה מִן הַתֵבָּה, לכַמָּה רְגָּעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר, ולֹא מָּצאָּה מְּאָּז מָּנוֹח לרַגְּלָּה . ( אדמיאל קוסמן, 1990 )
אל הספר