ז סגולותיה הספרותיות של הנובלה

111 גרסת יוספוס למגילת אסתר ואילו יוספוס מעלה את קרבתו של המן עד לדרגה ש"נקרא בכינוי 243 וכך מתוך האמון המוחלט אשר לו זכה המן - כדין אב - אבי", יהיה קל יותר לשופטו לאחר מכן לחומרה על בוגדנותו האישית 244 ולא רק לראותו כ"אויב הנוראה ולהפכו לאויבו בנפש של המלך, 245 מכאן עולה המסקנה המשתמעת : העם" כפי שמוזכר בשבעים . המן לא בגד רק בממלכה ובעם היהודי החף מכל פשע, אלא גם במלך עצמו . הוקעת המן יוספוס מוקיע את המן בצורה עקבית וקיצונית בשתי דרכים : באמצעות דברי עלבון - פרי רוחו של הכותב ובאמצעות עיבוי והקצנה של פרטים שליליים שמצא במקורותיו . נבחן תחילה את הדרך הראשונה . מתוך כוונתו של יוספוס להעצים את שנאתו התהומית של המן ליהודים, הוא נמנע מלאמץ כלפיו את התואר "אגגי" ( אסתר ג 1 ) , המופיע בנוסח המסורה, שלטעמו אינו עולב דיו . כמו כן, יוספוס, אשר חי בעולם הלניסטי – רומי, אינו יכול היה לעשות שימוש במושג "מוקדוני", המופיע בשבעים, כבתואר 246 ולכן הוא משתמש בתואר "עמלקי" ( קדמוניות 277 . 11 ) ,שלילי, המהווה תואר גנאי קיצוני בארסנל הלשוני שברשותו . כפי שמתברר, המלך" ( תוספת E , ד, יא ) . 243 . "נתקבל ...  אל הספר