84 דוד לוריא ובאמצעות מערכת חוקים שאין נעלה מהם . מרדכי ואסתר ישמשו דוגמאות מייצגות לכל אלה . הקורא הרומי, המכיר את גינוני הכבוד של שליטיו, עשוי להזדהות עם כעסו של המן מול סירובו הצורם של מרדכי שלא 151 יוספוס, המבין זאת, להשתחוות לפניו על פי מצוות המלך . מגביר בתחילה - במהלך יזום ומתוחכם - תחושה זו, וכך הוא מציב את קוראי קדמוניות ואת מחברו בחזית אחת כנגד מרדכי . רק אז הופך יוספוס את הקערה על פיה על ידי הבאת טיעונים נגדיים, ואלה משנים את תפיסת האירוע מהיסוד ומטהרים את מרדכי מאשמתו ובכך מצדיקים את מעשהו . יש כאן מהלך מתוחכם, כעין "האל מתוך המכונה", אך בהבדל בולט : הגורם שיחמיר את נסיבות המעשה ואחר כך יביאו אל סופו הטוב הוא יוספוס, שבמהלכיו יסתייע בחכמת אלוהי היהודים, ואֵל זה, בניגוד לאֵלי רומא, הוא אֵל יחיד המושל בכול, והכול כפופים למצוותו, והחובה לציית למָרוּתו קודמת לכל חובה אחרת . כשיצליח יוספוס במשימתו זו, תידחה האשמה הכוזבת נגד היהודים וממילא יוצדק מעשהו של מרדכי . כפי שנראה בהמשך, תזה זו התגבשה בהדרגה והבשילה במלואה רק בספר נגד אפיון , החותם את כתביו . נעקוב תחילה אחר תיאור המעשה ה...
אל הספר