אריה סתיו שכר האימה

עושים חושבים 361 חזות קשה עולה מדבריך . אני מודע היטב לכך שהתמונה שציירתי היא קשה ואכזרית . עם זאת, אינני מניח שתוכלו לטעון כי העובדות שהבאתי אינן נכונות או שסולפו במתכוון . לכל היותר תאמרו שהשתמשתי בהן לתמיכה בהנחת היסוד אותה ביקשתי להוכיח . איננו ככל העמים, אנחנו עם לבדד ישכון, ואם לא נקבל על עצמנו עול טראגי זה שהוא עיקרו של הדטרמיניזם היהודי, לא נהיה אלא עוד חולייה בשרשרת האסונות אשר ירדה על עם זה במהלך 2500 השנים מתוך 4000 שנות קיומו . והרי המצב הקיומי אליו נקלעה ישראל בעשור החמישי לקיומה מוכיח את הדטרמיניזם היהודי . תופעה מדהימה זו של התכחשות הרובד המשכיל ­ השמאל ­ למולדתו היא לוז השבר הציוני . אם לא יאוחה יבוא הסוף לחלום הריבונות היהודית . אריה סתיו ואני מאותו הכפר . בראשית שנות ה­ 60 היינו בקיבוץ גבעת חיים מאוחד . "העוזב הוא בוגד, כושל, עריק מן הקרב", הוא אומר, "לעולם לא אשכח את הדימוי שהטיחה לעברי מרים בן אהרון ז"ל, שהיתה מחנכת ומורה שלי שנים ארוכות . בשיחה האחרונה שהיתה לנו לפני עזיבתי, היא 'העץ בשלכת משיל את עליו שקמלו, העלה ירקב המשילה לי משל בזו הלשון = וימות, אבל העץ ישוב ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית