שולמית הראבן כאן התחיל הכל, וכאן העתיד

190 שולמית הראבן האם רגש השייכות שלן ניזון מבחירה בלבד ! אולי יש כאן גם עניין של מוצא משפחתי . משפחת אימי גרה 400 שנה באותו מקום, בוורשה, ומייסד המשפחה קיבל במאה ה­ 16 מהמלך כתב­הרשאה "לקחת שם משפחה ולבנות בית עץ" . הוא בא מווינה, וקהילת וינה לא היו אלא מגורשי ספרד שמונים שנה קודם לכן . משפחתו של בעלי אלוף, שהוא דור נסיך פולני אחד, זמויסקי, הביא לו מאיטליה, שלישי בארץ, מוצאה מאיטליה = גם כן במאה ה­ ,16 בעלי­מלאכה לפולין, שיבנו לו עיר בסגנון איטלקי, וכפי הנראה היה אבי המשפחה ביניהם . אז אנחנו אשכנזים או ספרדים ? ואיזו משמעות יש לזה בכלל . תראי, אבותי שייכים ליהדות אוטונומית מאוד, מאוד לא מבוהלת, לא כמו היהדות שחיה בצל פוגרומים כגון המשפחות שזרמו לוורשה מהפרובינציות ומערי השדה, שמתוארות כל כך טוב אצל בשביס­זינגר במשפחת מושקט, למשל . אני לא זוכרת שפחדתי אי פעם מגוי, עד פרוץ המלחמה . הגויים היו המשרתות שלנו, האומנת הגרמנייה שלי, השוער, בעל הכירכרה, מכריהם של ההורים . מעולם גם לא ידעתי יידיש . בגיל שש­שבע כשמתחילים ללמוד שפות נוספות, התחלתי ללמוד גם עברית, ובחברה ספרדית . מעולם לא נאלצתי לה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית