בתולדות הקומונות מאריכותהימים נוצר פער גדול בין קצב ההשתנות של הסביבה, הדינמית כשלעצמה לבין השינויים האיטיים, המבוקרים, שהתחוללו בתוך התאים הקומונאליים הקטנים והמסוגרים . בפני הקומונות עמדו שתי אפשרויות : או להסתגל לשינויים ולהסתכן בחשיפה לרוחות חדשות ורעיונות מתחדשים, העלולים לקעקע את "דרך האבות" ולשחוק את בסיס האמונה של הקומונות, או לבצר ולהעמיק את ההסתגרות תוך התעלמות מהתמורות בעולם ולהסתכן בסטאגנציה ובמתח גובר בין הסביבה המקיפה אותם לבינם . הקומונות נקטו בדרכים שונות, שנעו בין שני הקטבים המנוגדים הללו . לדוגמה : באמנה רבצוער ניסו להסתגר, אך ללא הצלחה . משגברה הפתיחות אופשר להכניס באורח הדרגתי ומבוקר אורחות התנהגות מהחוץ . ההשפעות החיצוניות פעלו במיוחד על הדור הצעיר, שהפך לגורם פעיל במערכה לביטול הקומונה . באזנייזד', בעלת הפתיחות האינטלקטואלית הגדו לה, אשר חבריה עקבו אחר המתרחש בעולם ואחר חידושי המדע והתרבות, נתנו התמורות בחברה החיצונית את אותותיהם . העולם הרוחני של צעירי את"דה בשנות ה 07' המאוחרות, היה שונה מאד מהעולם הרוחני של דור הוותיקים, דבר שהשפיע על ההחלטה לפרק את הקומונה ...
אל הספר