מאמץ רציני ותלאות מתמשכות

שלבסוף נבחרה ועדה שקיבלה על עצמה להגיש תכנית לחלוקת הקומונה לקבוצות­ עבודה, שתקבלנה על עצמן אחריות על מגזרי עבודה שונים . הקבוצות תפעלנה כתאים חברתיים תשרור בהם הבנה והתחשבות בצרכי החברים . הוועדה הגישה את תכניתה לדיון וזו אושרה באסיפה הכללית של הקומונה, ב­ 14 באפריל 1934 . על­פי התכנית, כל כוח­העבודה של הקומונה חולק לקבוצות בנות 6­ 10 חברים, מהן ­ 12 קבוצות חקלאיות ) שכללו 77 חברות וחברים ( , כשכול קבוצה אחראית למספר שדות ומהווה גם תא אוטונומי ­ לביצוע העבודה ולפעולה חברתית . כל יתר החברים חולקו לקבוצות מקצועיות ) 102 חברות וחברים בסך­הכול ( , שהיו מופקדות על ביצוע העבודות בתחומים מקצועיים ) פועלי­בניין, נגרים, טרקטוריסטים, רפתנים, עובדי מטבח ומורים ( . תיאום העבודה בין הקבוצות נעשה על­ידי מנהל עבודה כללי, שצריך היה לבוא בדברים עם מנהלי הקבוצות . נושאים כמו חלוקת העבודה הפנימית, שעות העבודה של כל חבר, הרוטציה בעבודות, היו נדונים בקבוצות; הן גם היו אחראיות על טיב העבודה ומוסר העבודה של חבריהן . חלוקת המשימות בין הקבוצות, נעשתה תוך הקפדה על חלוקה צודקת של העול . תוכנית זו, אמורה היתה לה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית