חדשה לחברה האנושית, חשו עד מהרה כי לא יוכלו לכונן חיים אלטרנטיביים, שיהיה בהם יתרון ערך . הקשיים הפיזיים היו גדולים . האיזור נמצא בלתי מתאים לענפים חקלאיים . בגלל זאת, ומחמת חוסר נסיונם החקלאי של המיסדים, היבולים היו נמוכים מאד . אולם, הקושי העיקרי התגלה בתחומי החינוך וחיי החברה . עד מהרה התברר כי האנשים לא הוכשרו לחיים משותפים . תחום החיכוך הראשון היה תחום חינוך הילדים . כאן לא הגיעו להסכמה בדבר שיטת חינוך מקובלת על כולם . המסגרת הכללית לא פעלה כיחידה חברתית ממושמעת ומתואמת . הדבר התבטא גם בהיעדר מרות במערכת העבודה . למרות הקשיים, התעקש הגרעין המייסד לכונן קהילה שיתופית . הם החזיקו מעמד בתנאים לא תנאים זמן קצר . בסוף 1844 התפרק היישוב סילםיד, . חבריו חזרו איש איש למקומו . 9 התפוררותו של היישוב הפורייריםטי הראשון, לא הרתיעה אחרים מלחזור ולנסות . עוד בשנת יסוד סילמיל,, נוסדו על אדמת פנסילבניה, ששה ישובים פורייריםטים אחרים . האחד, הוקם בקיץ 1843 במחוז וורן, בצפון המדינה, כ"יישוב של גרמנים" בעלי דעות מיוחדות בפורייריזם . מייסד הקבוצה, מלומד אוסטרי בשם אנדריאס ברנרד םמולניקאר, * שהיה בארץ ...
אל הספר