דרכה בשירה דתית, דבר שהותיר רושם עז על שבטי האינדיאנים שניקרו להם, והיא עוררה את אמונם . לאחר שעברה בשלום את הדרך הארוכה, ניסו בסוף שנת ,1855 להתיישב באתר לחוף האוקינוס השקט . חיש מהר הוא לא נמצא מתאים . המסע נמשך . השיירה עברה פנימה, לאיזור העתיד להיכלל במדינת אוךגון, בסמוך לעיירה פורטלנד . כאן חנו . ליישוב החדש קראו א 1ר 1רה\ על שם בתו של ד"ר קיל . 88 בשנים הראשונות הגיעו, בדרכי היבשה והים, חברים נוספים . מספר חברי הקומונה הגיע עד ל 400 נפש . פרנסת היישוב התבססה על שטח נרחב של 18,000 אקר קרקע, שכללו אדמת יערות ושטחי עיבוד חקלאי . חריצות המתיישבים, נסיונם בהתיישבות במיזורי וקהילתם המאורגנת ביעילות עלפי עקרונות שיתופיים, הביאו עד מהרה להישגים כלכליים . במקום פותחו מפעלי מלאכה; מנסרה; נגריה; טחנת קמח; נפחיה; שירותים לצרכי האוכלוסיה . ההצלחה הגדולה היו המטעים . למן ראשית צעדיהם נקשרו קשרים טובים עם יתר מתיישבי האיזור . ד"ר קיל הפך להיות רופא מקובל עליהם, לזמןמה אף קבע את מושבו בפורטלנד בה היתה לו קליינטורה רחבה . היישוב אלרלרד, המאורגן והמשגשג, הפך למרכז אזורי . חברי הקומונה פתחו חנות...
אל הספר