צאלים

8 6 2 יאיר דואר שהתגייסו לפלמ"ח . הגרעין השני הוכשר בכפר­רופין . מרדכי תמיר, אחד ממפקדי הנח"ל באותה תקופה, מספר : "ליווינו את ההתיישבות בחששות גדולים . היו אלה צעירים וצעירות שבקושי מלאו להם 18 שנים, והם יצאו לתקוע יתד באזור מדברי מבודד . מענין, כי תנאים אלה לא הניעו את הצעירים לשנות את דעתם" . 2 יעקב בן­בסט, שהיה בין אותם צעירים, נזכר : "כשקפצנו מהמשאית נפלו עינינו על קטע הדשא היחיד שהיה במרכז המחנה, ועל עץ בודד . בחצר המשק היו אז חמישה צריפי מגורים, צריף חדר האוכל, כמה פחונים ורפת עם שש פרות . וכמובן, הבית המפואר ביותר באותו הזמן ­ בית הבטחוך . כעבור כחודש ימים מסרו המתיישבים הראשונים את הנקודה לנחלאים והם עברו לכפר­החורש על פי החלטת "חבר הקבוצות" . ואמנם, עוד שנים רבות סבלה צאלים לא רק מפגעי טבע, אלא גם מפגיעת המסתננים והפדאיון, שהיו חודרים כמעט מדי לילה מתחום רצועת עזה . בשנים הראשונות ועד ,1952 תוגברה צאלים בארבעה גרעיני נח"ל בוגרי חברות נוער עולה, ושנים אחר כך עוד המשיך הנח''ל לתגבר את הישוב בגרעינים נוספים . הערות 1 . דבר, 47 . 2 . ,9 "שלושה ישובים חדשים בנגב", עמ' 1; חטיבת הנגב...  אל הספר