שגב

ד­ של יהודים באיזור זה" . 1 הנחלאים קיבלו קרקע הזקוקה לסיקול . השטח היה מפוצל לחלקות קטנות ומרוחקות האחת מהשניה, כ­ 2,000 דונם סך הכל, אך ללא אפשרות להשקייה . בראשית התקופה התרכזה עבודת הנחלאים בסלילת דרך לישוב, בהכשרת הקרקע, בייעור ובעיבוד מטעים קיימים . מספר יוסף וייץ לאחר ביקור בהאחזות : "הללו ] הנחלאים [ אומרים שרצונם להשתקע במקומות אלה ולהקים ישובים הרריים . אבל אני מפקפק אם הם מתכוונים לאמת שבמציאות כאן, הואיל והם תובעים כבר מעתה פרות ותרנגולות וכוי . הוריתי לסדר עבודת הכשרה בכל מקום על שטח מסוים . תוך חודש ימים ייקבע סופית הכיוון להאחזות זו" . 2 ה"איחוד" לא ראה את ההאחזות כישוב שלו בעתיד, ומסיבה זו גם לא עודד את הגרעינים להישאר במקום : "כידוע, המקום חסר עתיד חקלאי, ולכן האיחוד מתנגד לכל הענין ] לרצונם של מספר חברי גרעינים ולהשאר במקום [ , וסירב להשקיע דבר בהאחזות . . . מחוץ לסיקול אין מה לעשות . עבדו כשבועיים בקיבוץ יסעור ] הקרוב להאחזות [ . האיחוד הבטיח לסדר עבודה במשקים שכנים . בינתיים ניצלו את ההזדמנות וארגנו חוגים לספרות, בוטניקה וכימיה . הם מלמדים גם את "הבודדים" עברית . . ...  אל הספר