גונן

86 יאיר דואר 411 לא נערך כל טקס רשמי, ובערב, לאחר הקמת האוהלים ומתיחת גדר הבטחון, נערכה מסיבה צנועה באוהל חדר האוכל . נעמי ראובן, חיילת, מתארת את יום העלייה לאתר : "רבים מאתנו לא חשבו אף פעם בחייהם על פעולה כזו, והנה ניתנה לנו ההזדמנות להפרות שממת ארצנו . . . על אף החום הגדול בשמש הלוהטת הקמנו את הגדר . . . הבלגנו על הסבל וסיקלנו אבנים . . . אנו בטוחים כי לא תאבד התקווה אשר בלב, כי עוד ידים עובדות רבות תבואנה לעזרתנו . . . " . 4 המציאות, עם זו, אינה קלה . האיזור נגוע במלריה, ואין אמצעים מתאימים, גם לא כילות ורשתות בחלונות, להתגונן בפני היתושים . אין מרפאה או חדר­חולים, ונעזרים במרפאה של קיבוץ להבות הבשן השכן . גם הנסיעה לנקודה קשה, בהעדר דרך סלולה . בנוסף לקשיי הטבע יש גם בעיות מבפנים . אין נוהלים מגובשים לשיגרת החיים, ובעיקר לחלוקת התפקידים והסמכויות בין הסגל הצבאי לאזרחי . חלק מהצוות האזרחי אינו נמצא באופן קבוע במקום . הוא עסוק בשתדלנות במוסדות ההתיישבות המרכזיים, להשגת תקציב וציוד מתאימים להאחזות . אנשי הסגל הפיקודי, ברובם אנשי התיישבות, מגלה יוזמה רבה בשטח המשקי . כן עוסקים החיילים...  אל הספר