191 בין מרחב יהודי למרחב ציוני במשך שנה אחת מיום חתימת הטשרטר, - הנה באמת אין לתמוה כלל, כשמספרים לנו, שאחר חמש שנים כבר הגיע הריוח הנקי של החברה החדשה על למיליון ליטרא בשנה, ואחר עשרים שנה כבר היתה הארץ כולה כגן עדן ורוב ישראל כבר שבו מגלותם ויושבים לבטח בארצם "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"… את האושר הזה שלאחר עשרים שנה מתאר המחבר בכל הפרטים, וכדאי הוא הדבר שנתבונן בו מעט, כדי לדעת, איך מצייר לו מנהיג הציוניים את "ימות המשיח" העומדים אחר כתלנו . אין צריך לאמור, שהמצב האיקונומי והחברתי בארץ ישראל מרומם על כל תהלה . כל ההמצאות הטכניות והיותר מועילות וכל הסדרים החברתיים היותר מושכלים נקבצו ונתאחדו בארץ הקטנה הזאת, להפליא עין הרואה . אבל רק בהשקפה ראשונה יֵראה כל זה כחדש ונפלא . באמת מי שיסתכל היטב ימצא ( על הרעיון הזה חוזר המחבר פעמים אין מספר, כאלו בו תלוי כל "כבודו" של הספר… ) , כי לא חדשו כאן היהודים כלום ולא הוסיפו משלהם כלום ; רק מה שראו מפוזר ומפורד אצל עמי ההשכלה של אירופא ואמיריקא - אותו חִקו וחברו יחד . ולא מפני שחכמים הם מיתר העמים השכילו לחבר כל זה יחד, אלא מפני שנקל היה להם הדבר י...
אל הספר