155 בין האינטימי לאנונימי במרחב האורבני הקניון והרחוב העירוני הדימוי הוא מצב שאינו ממשות ואינו בדיה . דירות המגורים היוקרתיות נצרכות דרך הדימוי של פיליפ סטארק ממש כמו שאמונות הופכות לתופעות ניו – אייג' המגדירות את המסע הרוחני של הפרט ומנפיקות דתות אינדיבידואליות גמישות . ומה שעושה מגדל היוקרה בתחום החברתי – כלכלי משלים מקדש המעט של דת הצריכה, הלוא הוא הקניון . הקניון הוא סוג של אקרופוליס אורבני המשמש את עבודת הקודש הצרכנית ומארגן הלך רוח רליגיוזי בעזרת דימוי אנטי – נזירי של חברת השפע : מדובר בהיכל שעולה אליו לרגל עם רב, נשים וטף, כשתחושה קלה של התרוממות רוח נישאת באוויר . כאן הסימולקרה העירונית נעה כל העת בתוך ייצוגיה ומאבדת את היכולת ואת הצורך לחדש את המקור . הרציונליות המודרנית ראתה יתרון בריכוז הקניות וביצירת מגוון מצד ההיצע וריכוז מרבי של קונים מצד הביקוש . אלא שהגיון המודרניזם נדד לתחום החוויה והתשוקות של היחיד המכונן את זהותו ומממש את חירותו היחידנית על ידי מעשה ההתקדשות הצרכני . המרחב המוגן מפני פגעי מזג האוויר הפך למרחב מוגן מפני עולמות תוכן אלטרנטיביים לדת הצריכה, כמו התרבות ה...
אל הספר