84 איתן מכטר | אביטל מאיה מכטר משמעויות מבלי שהזמן יחתור תחתן ביעילות רבה . הדִפרסיה, שיודעת לגונן על הנפש על ידי השלמה עם המציאות, מייצרת מנגד מנגנון השולל כל תוכן השואף להתקבל כערך . הבועה מתקיימת בזמן הווה מתמיד, והארעיות מצליחה לפרק כל יומרה להתקבל כערך בר קיימא : מה שמחזיק מעמד מעיד בכך על חוסר תקפותו, שכן הוא אמור להתיישן . קזין עמדה בצדק על הקושי שבאימוץ החדש והחד – פעמי כפרדיגמת חיים, ועם זאת, המבט עודנו מורכב, שכן המצב העירוני מייצר גם אירוניה עצמית העומדת על הבעייתיות שבקידוש החדש . ואכן, קזין מציגה עמדה ביקורתית מתוך הבועה, ולא מחוצה לה . החד – פעמיות מקבלת תוקף והרחבה למכלול תחומי ההתנהלות בבועה . כיצד, אם כן, משמרים את החופש ללא אובדנו ? כיצד מכניסים את החדש מבלי לקדשו מעצם היותו חדש ? נדמה שההלך האורבני מוותר על המאמץ הקוגניטיבי בדרך לביסוסו של האושר . הקהילות המתגבשות בכפר העירוני מייצגות את נטישת הפרדיגמה הבורגנית שאפיינה את היציאה לפרוור והתבססה על מסלול לינארי הכולל קריירה, משפחה, כלב, גינה ובית צמוד קרקע . בבועה העירונית חלה השתחררות ממודל קבוע זה וממערכת הציפיות הפר...
אל הספר