התנגדות הממשלה לעלייה לקרקעות צפון החולה הניעה את הנהלת הסוכנות להחליט להעלות לאלתר את היישובים דן ודפנה ללא אישורה . ההחלטה התקבלה גם מתוך תחושת דחיפות וחשש שמא יתחרטו אחדים מהמוכרים הרבים ויחזרו בהם מהתחייבויותיהם החוזיות למכירת קרקעותיהם, וכנראה גס מהחשש לגזרות קשות שיופיעו בספר הלבן שעמד להתפרסם בעוד כחודש . ב 20 באפריל, שלושה ימים לאחר קבלת ההחלטה, כונסה אפוא ישיבה דחופה של נציגים מה"הגנה" והמוסדות המיישבים שבה השתתפו אליהו גולומב, יוסף רוכל ) אבידר ( , יוסף וייץ ויוסף נחמני, שעמד בראש משרד הקרקעות של קק"ל בגליל . בישיבה התקבלה ההחלטה להעלות כוח מגויס של ה''הגנה" שיאחז בשתי הנקודות בו בזמן, בחשאי ובפעולה לילית, שלא כמו בעליות הקודמות של "חומה ומגדל" שנעשו לרוב בתיאום עם הגורמים הבריטים המוסמכיס ובשיתוף פעולה איתם . השיקול שעמד מאחורי מתכונת פעולה זו היה ההנחה שאם יגלו הבריטים את העליות לקרקע ויפעילו כוח להורדת נקודה אחת, יוכל כוח ה''הגנה'' להיאחז לפחות בנקודה השנייה 84 . אלא שבאותו יום כבר חזרה בה הממשלה הבריטית מהתנגדותה להתיישבות וביקשה רק שהעלייה לדן ולדפנה תידחה עד סוף החודש ...
אל הספר