הפעלת מחצבת "נשר"

מאות פועלים ערבים בשכר ירוד . המאמצים הרבים שעשו גורמים הסתדרותיים להכניס יהודים לעבודת המחצבה, לא צלחו ונדחו שוב ושוב על ידי בעל המפעל היהודי, מיכאל פולאק, שהיה מחזיק המניות העיקרי והעדיף להעסיק פועלים ערבים . להתנגדותו של פולאק היו כמה סיבות, ובהן הזיכיון שהעניק לו שותפו הערבי לבצע עבודות חציבה בכרמל רק בתנאי שמחצית מהעובדים יהיו ערבים . ברם, לא פחות חשוב מזה היו השיקולים הכלכליים שהנחו את ­ הצרכן פולאק, שנבעו מרצונו לשמור על יחסים תקינים עם המגזר הערבי העיקרי של תוצרת המפעל, ומכדאיות העסקתם של פועלים ערבים, שהסתפקו בשכר נמוך יותר מעמיתיהם היהודים ולא נטו כמותם להתאגדות מקצועית לשיפור תנאיהם . עם זאת, בבית החרושת של המפעל, על אגפיו ומחלקותיו השונים, נקבע ונשמר עקרון העבודה העברית ותנאי שכר שהלמו את העובד היהודי המאוגד בהסתדרות 25 . בשנת ,1929 כשש שנים לאחר הקמתו, כבר הגיעה תפוקת המלט השנתית ב"נשר" לכ­ 100,000 טון בשנה והמפעל היה לגדול מסוגו במזרח התיכון 26 . במהלך 13 שנות קיומו, עד פרוץ המרד הגדול, ידע המפעל כמה שביתות, כולן על רקע כלכלי וסוציאלי . בינואר ובמארס ,1936 בסמוך לפרוץ המר...  אל הספר