פרק י"ב חברון

230 ראובן פדהצור בעת ובעונה אחת, ציין אלון, כי "קיימת גם אפשרות שנייה ואף שהיא מקוצצת יותר, הינה רבת­חשיבות : לחבר את כל מדבר יהודה והחלקים הבלתי­מיושבים של הר חברון, ברציפות טריטוריאלית עם בקעת הירדן, אך בעומק רב יותר עד דרומה לדהריה וסמוע, באופן שתתקבל רציפות טריטוריאלית ישראלית מבקעת בית שאן עד הנגב . התושבים הערבים המרוכזים בחברון ובית לחם ומספר לא גדול של עיירות, כפרים ומאהלים יהוו מעין מובלעת שנייה אשר תקבל זכות התחברות בכביש ) לא פרוזדור ( אל מובלעת שומרון . " 1 כמו בגזרות האחרות, גם בגזרה זו פעל יגאל אלון באמצעות הכלי ­ ההתיישבות . בשלב הראשון ניסה לקצר את התהליך המקובל עליו ופעל בשטח בטרם קיבל את אישור הממשלה להקמת התיישבות בעיר חברון, אף בלא לעשות שימוש במטבחי­החלטה . ליתר דיוק, הוא הגיש לראש הממשלה הצעת החלטה על הקמת התיישבות כזאת, אך משהבין כי אשכול אינו מוכן להעמיד את הנושא לדיון בפני שרי הממשלה, פנה לכיוון הפעולה המעשי . ניסיון ההתיישבות ברמת הגולן לימד אותו כי בהיעדר מדיניות ברורה, ותוך ניצול הססנותם של ראש הממשלה והשרים האחרים, הוא יוכל לכפות על מליאת הממשלה החלטות בדיע...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

"ביתן" הוצאה לאור