הקיבוץ ) Kasher, 1992 b ( , שאותם הצגנו בתמצית בפרק השמיני, הוא שהם יוצאים מניתוח מושגי של אחד ההיבטים המהותיים למושג השיתוף, ובוחנים לאורו את אופי התהליך . מבחינה זאת הם מספקים כלי כללי ואובייקטיבי לבחינת מערכות שיתופיות, שאינו מתבסס על תפיסת שיתוף קונקרטית כלשהי או על נקודת מוצא ערכית . בשל כך, אם יסתבר כי כלי זה מצליח בהסברת התהליכים הנדונים כאן, יהיו מסקנותיו מעניינות ופוריות גם ברמה הכללית . המודל של קולמן קולמן מגדיר יחסי סמכות ) authoirty ( כיחסים שבהם אדם מעביר את זכות השליטה על מעשיו ופעולותיו לאדם אחר . 2 הגדרתו מבוססת על ההנחה, כי קיים מגוון לא מבוטל של פעולות, שהשליטה עליהן והיכולת להעביר השליטה עליהן לאחר נתונה בידי הפרט . בלא הנחה זאת לא ניתן היה לדבר כלל על הענקת סמכות על ידי הפרט הפועל . 3 על פי קולמן, ניתן ויש להתייחס לשליטה על פעולות כאל משאב הנתון בידי הפרט . כמו לגבי משאבים אחרים שיש לו, אמור האדם הרציונלי לעשות בהם שימוש לקידום מטרותיו ויעדיו . בתנאים מסוימים יהיה הוויתור על השליטה בפעולותיו הדרך היעילה והזולה ביותר לקידום מטרותיו . בתנאים אלה יהיה כדאי לפרט להיכנס...
אל הספר