ב. דרכה של "ברית העולים" בהכשרה והסתדרות "החלוץ" בגרמניה ב-1925

דעתם חלוצי הייו"ב ובוגריו להפקת לקחים מנסיון קליטת חבריהם בארץ . התנועה בגרמניה כרתה אוזן למשוב שהגיע משם, כדי להעביר תחת שבט הביקורת את דפוסי ההכשרה וההכוונה של העולים ולשפר את סיכויי ההצלחה בהשתלבות בהתיישבות ובתנועת העבודה . הלבטים של שנות המשבר סייעו לעיצוב דפוסים ולגיבוש כיוון, שעתידים היו להוכיח עצמם בימים הבאים . הדיון בדבר דרכו של הייו"ב בארץ ובעבודת התנועה בגולה עמד בסימן מצב תנועות הנוער הציוניות ו"החלוץ" בגרמניה, ושילב התמודדות עם סוגיית הסינתיזה הציונית­סוציאליםטית במבחן הגשמה מזה ועם ההיבטים החינוכיים האופייניים לתנועת הנוער מזה . אוסקר לבנבאום ) שהגיע מעין חרוד לריפוי בגרמניה ( כתב על היתרונות המקצועיים של מרכזי ההכשרה ועל דפוסים שיש בהם דמיון לחיי קיבוץ, כגון קופה משותפת . יש יתרון מופלג למרכז בשל האפשרות לקיים עבודת תרבות ב קנה מידה רציני, ולהעסיק מורה . במימון עבודתם של רכז תרבות ומורה לא יוכלו מרכז "החלוץ" או התנועה לשאת לבדם . מן הראוי כי הסתדרות ציוני גרמניה תסייע למטרה זו . 10 מרכז ההכשרה של האמלן התפתח בקיץ 1925 יותר מאי­פעם לפני כן . ביוזמת גרדנאואר דחו מקס גוטמן...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן