א. צעדים ראשונים בצל אותות משבר העלייה הרביעית

בהכוונת העלייה ובעמידה במבחן ההגשמה . לבד מאלה עמדו על הפרק החינוך בשכבות הצעירות, ענייני ארגון ויחסי החוץ של התנועה . תחילתה של הדרך המשותפת נתאפיינה בבסיס ארגוני רעוע למדי ובאי­בטחון בעצם קיומן של אגודות קטנות בערי השדה . רשמית נקבה הנהלת ייו"ב במספר של 800 חברים לאחר פרישת מתנגדי האיחוד, במרס ,1925 וברית העולים הביאה לתנועה המאוחדת 350 חברים . בקיץ הוכרז כי התנועה מונה 1,200 חבר, בכללם 260 חלוצים בהכשרה ועוד 63 בארץ . בתוך כך ציינו בחוגי ההנהלה כי ההערכות בדרך כלל גבוהות מן הנתונים שבמציאות . ' עם פרישת מתנגדי האיחוד התפרקו אגודות חלשות מחוסר מדריכים, וההנהלה הודיעה כי יושם דגש על ביסוס האגודות בערים הגדולות : ברלין, ברסלאו, פרנקפורט ע"נ מיין, קלן, המבורג, מינכן ומגדבורג . 2 אחרי הכינוס הארצי הראשון של התנועה המאוחדת, בקיץ ,1925 אמנם הורגשה תנופת פעילות וגידול, ובברלין פעלו עשרים ואחת קבוצות . 3 מצבה הכספי של התנועה היה בכי רע . בחודשי המחלוקת שקדמה לאיחוד הצטברו חובות, שהסתכמו יחד עם החוב של ברית העולים ב­ 2,300 מרק . גזברות התנועה הוטלה על הנס בייט ולפי הצעתו הוחלט על היטל חד­פעמי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן