נציגות הפרקטיקנטים, שנתכנסה ב 17 וב 18 באוקטובר 1925 בברלין, השתדלה ללא הצלחה להפריד בדיוניה בין ענייני ההכשרה לבין בעיות התנועה והמשך קיומה . לפריץ פולאק, שהתגבשה אצלו עמדה "מקצועית", היה יותר קל מלאחרים להתייחס לאפשרות שהתנועה תחדל להתקיים . הוא שלל כעת מפורשות את תפיסת המושבה כמפעל תנועתי כולל, וטען כי היא צריכה לספק פתרון ל 130 הפרקטיקנטים שארגונם יהיה אחראי לעתידם . מי שהשתרש בחקלאות מתוך שלמות עם המקצוע, יעמוד במשימה גם בלי התנועה; ומי שהצטרף מטעמים שמחוץ למקצוע, מטעמים תנועתיים ינשור . בשל הקשיים בהתיישבות של בודדים בארץ ואייכולת לעכב את העלייה, על חבר הפרקטיקנטים לממש את המפעל המשותף בהקדם . לאנשים שירצו בכך תישמר האפשרות לעבור למשק פרטי בבוא העת . כל מי שבדעתו להיות חקלאי בארץ במפעל משותף או בלעדיו מקומו בחבר הפרקטיקנטים . אולם יש לנהוג להבא איפוק בעידוד הבחירה בחקלאות, לקיים ברירה מדוקדקת ולמנוע כשלונות ונשירה בשלבים מתקדמים . הוא גרס כי הכשרה בקבוצות חזקות מטשטשת את הבעיה, שכן האווירה החברתית מחפה על קשיי המקצוע, ולפיכך מזיקה לעניין . קיומו של דור המשך או חסרונו לא...
אל הספר