27. "הסדנאות השיתופיות בלאו-וייס", שנה שנייה

מושתת על ההנחה כי יצר לב האדם רע מנעוריו, או בלשון אחרת : האנשים חלשים ­ המנהלים נדרשים לפיכך לכפייה, כאמצעי חינוכי . שוררת נימה צבאית, פוגעת וגסת­רוח, משטר של אדונים ועבדים . עברית ופעילות תרבותית ­ אין; על חיים חברתיים אין מה לדבר . סיסמת הרווחיות הפכה למילת מפתח שעושים בה שימוש לצורך ושלא לצורך . קיים חשש שהשאיפה להשיג "עוצמה כלכלית" במהירות האפשרית תגבר על שיקולים אחרים, למשל בהעסקת שכירים . עלול לקום כאן מפעל שייבדל מן המתכונת האירופית לכל היותר בעובדה שהיתם והמנצל אינו איש פרטי כי אם קבוצה . אל החדשים מתייחסים בחשד ובאיבה ומדביקים להם תווית של "הסתדרותניקים" . בתחילה ניסו החדשים לשוחח על שינויים באורח החיים וביחסי העבודה, ליזום עיצוב הווי של שבת, שיחות בענייני העבודה וערבים מקצועיים לקבוצת הבניין, אך עד מהרה נוכחו לדעת שלא יוכלו לקיים שותפות וקירבה עם הוותיקים . 3 בתזכיר מסוף ,1925 אשר שיקף את גירסתה של הקבוצה האופוזיציונית בסדנאות, נאמר : "עם העלייה החדשה ) במרס 1925 ( חל שינוי מכריע בחיים הפנימיים של הסדנאות . עד כה היה הןנס [ סףמון [ המנהיג הבלתי מעורער, החיים עוצבו כל כולם על...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן