26. תנועה מפוארת במשבר - הבלאו-וייס בשנת 1925-1924

בנו כהן לא הסתפק בהתמוגגות מן ההישגים . בנימה מפוכחת הצביע בחוזר על חולשות ועל בעיות ופירש אותן כסימניה של תקופת מעבר לדפוסי ארגון חדשים, שהרי זה לא כבר בוצעה הפרדת הבוגרים מחטיבת המשוטטים ואף אחת מחמש חטיבות התנועה טרם השיגה גיבוש של ממש . בניגוד לעבר, רמת הדיונים עלתה וכן משקלם, ואולם הדיון על החינוך הוכיח כי טרם צמחה שכבת מדריכים צעירה . ' שניות זו, של בטחון וגאווה עם קולות נכאים, התגלגלה תוך שנה לתודעת משבר דיכאונית . גורמי ההדרדרות והשקיעה היו מורכבים ובחלקם סמויים מעיני התנועה . תחילה ניבעו בקיעים במנהיגות, שנחשבה למונוליתית, בשל גורמים אישיים וחילוקי דעות, שבתהליך מתמשך יצרו משבר שלא עלתה לו ארוכה . בקיץ 1924 בוצעו שינויים בתפקידים המרכזיים, אולם רק בדיעבד התברר כי היה זה הסימפטום הראשון של משבר כרוני בהנהגה . הורגשה התרופפות של זיקת הבוגרים ל"מחויבות", אותה אישרו בשבועה, וגברה המודעות לבעייתיות של מימוש המפעל הקולקטיבי בארץ­ישראל . חוסר האחידות בקרב הבוגרים הוקע על­ידי המנהיגים כרעה חולה, אך בחוזרים לא נהגו לדבר על מהות חילוקי הדעות . יתרה מזו, מעולם לא היה מצבה הכספי של התנועה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן