הערות לשער החמישי

קבוצת מארקנהוף המקורית, אשר חבריה עלו בשנים 1291­ ,1924 מנתה 24 איש . בעת שהותם בעין­גנים הוצעו להם שתי הצעות להתיישבות קבע : חברת פיק"א הזמינה אותם לבנימינה, בתנאי שיפרקו את הקומונה כעבור זמן מה; ההנהלה הציונית הציעה להם את פג'ה שליד פתח­תקווה . הם דחו את שתי ההצעות, לפי שנשאו עיניהם להתיישבות חלוצית בעמק יזרעאל . פראג כתב : "קצה נפשנו בסגנון החיים הקלוקל של מושבות יהודה ועז היה רצוננו להשתלב במפעל הקולוניזטורי של מעמד הפועלים והתנועה הקיבוצית" . 13 בנובמבר 1923 עלתה הקבוצה, על­פי הצעת "המרכז החקלאי", לרובע­א­נצרה ) בשטח קיבוץ מזרע כיום ( יחד עם שתי קבוצות נוספות . עד מהרה התברר כי לא יוכלו לקום במקום זה שלושה ישובים; באוקטובר 1926 התנחלו 25 חברי קבוצת מארקנהוף באדמות אום­ג'וני בעמק הירדן, ובתחילת 1927 הניחו את היסוד ליישוב הקבע בבית זרע . ב­ 1928 הצטרפה אליהם קבוצת חברים מצ'כוסלובקיה ומאוסטריה . ב­ 1934 התאחדו עם קיבוץ השומר הצעיר מליטא והצטרפו לקיבוץ הארצי ­ השומר הצעיר . 14 על אף השוני, ניתן להצביע על קווי דמיון בין קבוצת "מהפכה" ) חפציבה ( ובין "קבוצת מארקנהוף" ) בית זרע ( . בראש ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן