12. התפתחותו הרעיונית של הבלאו-וייס ויחסו למסגרות הפוליטיות בציונות - מנהיגותו של ולטר מוזס

יש להחדיר בנוער את התחושה, כי אסור שתנועתם המצומצמת תהיה המטרה הראשונה במעלה, לה יקדישו את מסירותם כל כולה ] . . . [ . לא היא תהיה הציבור בו תחיה ותפעל תנועת הנוער שלנו בבוא העת בארץ­ישראל, כי אם העם היהודי . יהיה צורך לקרב את הנוער אל ההסתדרות ] הציונית [ ולהפיח בה חיים באמצעותו . מן הדין להקדים להראות לנוער, כי הפוליטיקה היא הסדר נחוץ להפעלת קשרינו הציבוריים, וכי היא נחוצה לחיי העם ולתקומת ביתנו הלאומי . ] . . . [ אסור לנו לעמוד מן הצד, לחפש ערכי חיים רק בחברותא צרה, בעוד משימת עמנו היא לברוא תשתית ליחסי ציבור נורמליים . 3 בתגובה על הנתק של הנוער כתב פריץ לבנשטיין בחוזר מדריכי הבלאו­וייס על "מהי פוליטיקה ציונית' / בניתוח המושג ''פוליטיקה" ביקש להוכיח את פירכת הניכור והדחייה כלפיה . 4 בוועידת הסתדרות ציוני גרמניה בקיץ ,1920 התייחס בלומנפלד גם לנושא "הפוליטיזציה של הנוער" : "לאט לאט גברה ] בנוער [ תחושת האחריות לגורל העם . ] . . . [ רבים, אשר הסתייגו לפני חודשים מעטים מכל השפעה על סדרי החיים הציבוריים, חשים כיום כי משימתה של החברותא חייבת להתמצות בשירות לעם כולו ובעיצוב החיים הלאומיים"...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן