קלווארי לא הסכים עם הנחה זו, שכן הממליצים על העמדת השיטוט בעדיפות ראשונה אינם מבקשים לטפח תחושת שותפות יהודית, הם שואפים לעילוי היהודי היחיד . תפיסה זו תואמת גם את עיקרון הסלקטיביות שהונהג בברסלאו מתוך גישה אליטיסטית : מבקשים הם לחנך את הפרט . חסידי המגמה האחרת חותרים לשילוביתר בין שתי המגמות, האנושית והיהודית . לאחרונה ניכרת גישה המגדירה את היחס שבין שתי המטרות החינוכיות כאמצעי ומטרה . משוטטים במטרה להעמיק את השותפות היהודית, מעצבים את בני הנוער על מנת להופכם לחברים מעולים בחברותא היהודית . הוא לא שלל את המטרות, אך חשש שמא תשתלט התכליתיות על העבודה החינוכית, שכן המודעות היתרה לתכלית עלולה לפגום בערכים הרגשיים והחווייתיים של השיטוט . לפיכך עמד על כך כי השיטוט ייתפס כמטרה בזכות עצמה . כמדריך יצלח מי שמסוגל להתמסר לטבע ולחדוות השיטוט . הוא סיכם, כי תיאורטית אין השיטוט והיהודיות מתיישבים היטב על דרך אמצעי ומטרה, לפי שהבלאוויים שואף לסינתזה אמיתית ביניהם . לכן הציע להגדיר את היחס בין ערכי השיטוט והיהדות כצורה ותוכן . אם הצורה אינה יהודית כשלעצמה, אין בכך כלום, כי ערכי צורה מושאלים השתלבו...
אל הספר