ה. הבלאו-וייס במלחמת העולם "יותר יהדות", 1916-1914

הבלאו­וייס רגישים לא רק לקציר הדמים כי אם גם לגילויי "שעתה היפה של האומה הגרמנית" . רוח ההתנדבות וההזדהות עם חוויות חיילי החזית היוו מקור השראה ואישור לתקפותם של הערכים שטופחו בתנועת הנוער . זקס הוסיף, כי רבות מבעיות החינוך תלבשנה פנים אחרות אחרי המלחמה . לנוער ניתן עתה לראות בעיניו ולקנות לעצמו ערכים, אשר הוצגו עד כה כמופת של דורות עברו : התגייסות של מיליונים ואחדותם ! הנכונות להשליך נפשם מנגד למען הכבוד הלאומי הדחיקו את התועלת הפרטית ואת הרפיון . 49 אוטו סימון חש כי במלחמה זכו ערכי תנועת הנוער, אופי האדם שטופח בה והכושר הגופני שנרכש ­ למימוש ולצידוק . 50 שונים היו הדגשים בלקח שהפיק גלאזר בחפירות . בתוך הרעשת תותחים כתב לחברים על העם היהודי והמלחמה : עם שאינו שומר על כוחו, על אחדות ועל נכונות להקרבה, סופו אבדון . מצבו של העם היהודי הסתבך עקב המלחמה . אוי לנו אם תתגבר הנטישה והבגידה . ] . . . [ חברי הבלאו­ויים יודעים כי האהבה לעם היהודי אינה נוגדת את אהבת המולדת הגרמנית . הכרה זו והשאיפה הלוהטת להשתתף בעשייה למען עתידו המאושר של עמנו, מטילות עלינו התחייבות לפעילות ונכונות להקרבה . 51 ב...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן