ד. הבלאו-וייס ומתנגדיו ותגובתם לאנטישמיות בתנועת הנוער הגרמנית

קיים כשנה לפני הופעת הגיליון האנטישמי הנודע לשמצה . "בפיתוח התכונות הייחודיות רואה הוא ערך עליון להתפתחות התרבות . ] . . . [ תנועת הנוער היהודית תתבע בכל עת כי יכירו בזכותה ליצור לה עולם משלה ביהדותה, לבטא ביהדות את הווייתה היהודית והגרמנית, ] . . . [ את השאיפה היצירתית ואת הרגש החולמני . 39 אינטלקטואלים ציונים צעירים לא פסלו אפוא את תחושת הזרות של נערים גרמנים כלפי היהודים, כיוון שלא חששו להודות בזרותם שלהם בין הגרמנים . את הגוון המיוחד של האנטישמיות של תנועת הנוער היטיבו להבין ממנהיגי הארגונים הלא­ציונים שחרתו על דגלם את המלחמה באנטישמיות, שכן דרכי החשיבה והערכים של תנועת הנוער לא היו זרים להם . בניגוד לציונים היו אנשי "האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית" ) צה­פאו ( מוכנים להאבק על שייכותם ל"שותפות העם הגרמנית" . הם האמינו כי יוכלו לאנטישמיות בתנועת הנוער הגרמנית בדרכי הסברה והציעו לצאת נגדה גם באמצעים משפטיים . השאלה עמדה גם במרכז סדר יומה של "התאחדות ארגוני הנוער היהודיים בגרמניה", ה"פרבאנד" ) verband der juedischen jugend­ vereine Deutschiands, vjjd ( , אשר "האגודה המ...  אל הספר