הנוער רווח אחרי מלחמת העולם דימוי המנהיג כמושיע כריזמטי בנוסח בליהר . המושג של "אדם מחונן במנהיגות" חבר לסיסמאות של "חיים הירואיים" ו"צורניות",75 אותם ביקשו לממש בדפוסי ארגון מוצקים, ב"בונד" שהוא מטרה עילאית . מיקוד כל כוחות הנפש והיצרים החברתיים של הנוער במסגרת ההשתייכות הצרה של "בונד", הוסברה עלידי היסטוריונים כתופעת לוואי לניכור מן המציאות החברתית והפוליטית, ולמצוקות האקוטיות של התקופה ושל הגיל . מרבית הנוער לא פיתח רגשי הזדהות ואהדה לרפובליקה ולמוםדותיה הדמוקרטיים . מטרותיה החברתיות של הסוציאלדמוקרטיה לא נסכו בו התלהבות . בשנות העשרים נעדר בתנועת הנוער האוטונומית אגף שמאלי, בעל זיקה למשטר של ויימאר . אדלר תלה את הקולר בדבקות המדריכים בעמדת המחאה כלפי התחום הפוליטי . זו סיכלה את האפשרות למעורבות פעילה מכל סוג, בראש וראשונה את הסיכוי להקנות למתבגרים חינוך חברתי נאמן למציאות . מוסה הדגיש את ההקשרים של "תפיסת הבונד", של עיקרון המנהיג, של רעיון האישיות ההירואית והאליטיזם בחשיבה ה"פולקית" והניאורומנטית . המשורר סטפאן גיאורגה סיפק השראה ודחף ל"תפיסת הבונד" של תנועת הנוער; קבוצת מעריציו...
אל הספר