ו. "שאלת היהודים" וגיבושו של הימין בתנועת הנוער האוטונומית

בתדמית היהודי התמזגה מורשת האיבה הנוצרית עם גורמי דחייה מתחום הכלכלה, התרבות והחברה ועם עקרונות גזעניים . 30 החל מ­ 1905 הצטרפו נערים יהודים אל ה"ואנדרפוגל" ומספרם הגיע כמשוער לכדי מאות אחדות . קבלתם היתה מותנית, כמוהם כשאר הנערים, בתקופת ניסיון ומבחן; לאחר מכן נזקקו להסכמת הקבוצה והמדריך, שאמורים היו לפסוק לפי מידת ההתאמה האישית . רק ב­ 1913 עלתה לפתע חברותם של נערים ונערות יהודים כבעיה בדיון פומבי, שכן אגודת ציטאו שבםכסוניה סירבה לקבל ילדה בשל יהדותה . הפרשה נידונה בעיתונות ועל ה"ואנדרפוגל" נמתחה ביקורת חריפה ב"ברלינר טאגבלאט", מן העיתונים הבולטים שבבעלות יהודית . מבחר מכתבי תגובה פורסמו בסתיו של אותה שנה בעיתון המדריכים של ה"ואנדרפוגל", בהם ניתן לראשונה ביטוי להלכי­רוח אנטישמיים ארסיים ולתביעה שלא לקבל יהודים . חלק מן הרשימות הצטיין בוולגריות, ביטא את האנטישמיות ואת הסטריאוטיפ היהודי המאוס, ואלה השתלבו בדינמיקה של המאבק הפולקי, ולא היו בלעדיים או מקוריים לתנועת הנוער . 31 ואולם, בנימוקים לדחיית יהודים נאמר, כי נשמות חברי ה"ואנדרפוגל" נרעדות בנימים אחידות ורצונם להיות בינם לבין עצמם ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן