פרק עשירי: ועידת פאריס ולאחריה

מן הארץ והתסיםו את בית"ר . האיש אשר מונה על­ידי ז'בוטינםקי לשכך את התסיסה ולשמור על שלמות התנועה, מנחם בגין, היה עתה ראש הדוברים של הקבוצה הרדיקלית . בגין יצא בחריפות נגד המשליכים יהבם על הפעילות המדינית ודרש מעשים של ממש ­ מיד ! בין היתר אמר : " . . . עד הנה מצאנו את התשובה בתורת התנועה המדינית : משטר התיישבותי, עבר­הירדן, הגירה המונית וכר . כדי להשיג את השאיפות הללו יש צורך בלחץ מוסרי ) . . . ( הציונות היא אידיאל נצחי, אך הגשמתה תידחה לעשרות שנים אם נמשיך ללכת בדרך זו . די לנו ללכת, אנו רוצים להילחם, למות או לנצח ) . . . ( אני רוצה שנתחיל כבר ליצור את הכוח הצבאי שלנו, שלא יהיה תלוי בחסדי זרים ) . . . ( מן ההכרח שיבוא לידי מלחמה בלתי אמצעית ] עם בריטניה [ , כי בלעדי זה הציונות הולכת ונחרבת . בית"ר תהיה נאלצת ללכת בדרך זו כדי להציל את הציונות . " 3 נאומו של בגין זכה למחיאות כפיים סוערות באולם . בגין והרדיקלים הכריזו איפוא מלחמה על הקוו המדיני של ז'בוטינסקי, אשר לדעתם עלול היה להביא לחורבן הציונות . ז'בוטינסקי, אשר נאבק באידיאולוגיה של תנועת העבודה ושל חיים וייצמן, שדגלו בבניין נדבך אחר...  אל הספר