ב 18 בינואר 1939 הפליגה "קאטינא" עם 738 איש מבאלצייק . לא היה לה מלווה, משום שקאלפוס לא הספיק להגיע לבאלצ'יק . במרכז בבוקרשט היה צריך להחליט מי יהיה מלווה ומפקד השיירה . בין הנוסעים היה רופא צעיר, שזה לא מכבר סיים לימודיו, דר' זליג פאול, שנראה למארגנים מתאים לתפקיד . תחילה סירב דר' פאול מפני שחשש שהתפקיד הוא למעלה מיכולתו, אך נכנע להוראת ערי ז'בוטינםקי ונטל על עצמו את האחריות לליווי ולפיקוד . "קאטינא" הפליגה מבאלצ'יק לווארנה, שם עלו עוד 40 איש ועם 778 נפש הפליגה "קאטינא" בדרך לארץ . 37 הצפיפות באנייה היתה רבה, התנאים הסניטאריים למטה מן הרמה המזערית הדרושה, וגם מצרכי המזון לא היו טריים ואחרי ימים אחדים התקלקלו וגרמו למחלות קיבה . העזרה הרפואית לא הספיקה, וסבל הנוסעים היה רב . למרות קשיי הנסיעה הגיעה "קאטינא" ב 6 בפברואר לקירבת גבול המים הטריטוריאליים של הארץ . הקשר עם "פנגאיה קונםיטוריו" ספינת ההורדה שנועדה להביא את הנוסעים אל החוף היה תקין . קאלפום הצליח להשתחרר מן המאסר, עלה על ה"פנגאיה" והגיע איתה למקום המפגש עם "קאטינא" . 244 עולים עברו מ"קאטינא" ל"פנגאיה" . הים סער . בהפלגתה ...
אל הספר